פעם היה נווד,
הוא לא היה חכם במיוחד.
הוא טייל בהרים, קטף פטריות,
בלי לדעת אם הן רעילות.
הנווד בישל לעצמו ארוחה,
והשאיר אחריו אדמה חרוכה.
אך אבוי הוא טעם פטריה רעילה,
שכנראה ולא הייתה כזאת מגעילה.
הפטריה בושלה במרק מתובל היטב,
אך זה לא יציל את הנווד מגורלו המאכזב.
כשסיים הנווד את ארוחתו,
פתאום הגיעה לשטח גם אחותו.
"איכלי" אמר לה הנווד,
והיא מזגה לעצמה מעט מן המרק מיד.
אך שניה לפני הביס הראשון החל הנווד לרעוד ולהשתגע,
לרגעי האושר הוא החל להתגעגע.
"יש לי בקשה אחרונה" אמר הנווד,
ואחותו כמובן הקשיבה מיד.
"תביאי לי דף ועט" הוא ביקש,
והיא מילתה בקשתו לפני שהחל להתעקש.
על הדף רשם "אל תאכלו פטריות",
"שמא עלולות להיות הן רעילות".
זהו מוסר ההשכל כאן,
שימו לב ילדים,
לאכל פטריות רעילות
זה לא נעים.
שטויות שלי.
